וזה הרגע הנה באה השעה הילדה הזו מתקרבת לגיל 12, אי אפשר לפספס את זה, או שהיא מדברת על זה כבר שנה, או שכל הסביבה

"תבחרי את המלחמות שלך" את המשפט הזה שמעתי אין סוף פעמים, וגם אני אמרתי ויעצתי אותי פעמים רבות, לאחרונה הבנתי שאני לא רוצה לבחור מלחמות,

יש מן חוט כזה שמחובר מהלב של הורה ללב של ילד.חוט גמיש כזה שכל פעם נמתח עוד קצת, ועוד קצת.ויש פעמים שכשהחוט הזה נמתח, זה

בסוף מסע לאמא ובת מצווה, היא נגשה אלי, אמרה לי שהיה מאד כיף, טוב, ומשמעותי כל כך אבל היא ראתה גם דברים בבת שלה שלא

יש את אלו שמספרים הכל,יש את ששומרים בפנים,יש דרמתיים,יש צינים,יש כאלו שמאד ממעטים במילים,ואת אלו שלא מפסיקים…ויש כאלו שרק בתנועות גוף או מבט עיניים את

ויש את הפער הזה, של הדברים שאת האמא רוצה שהבת שלך תעשה, ואת הדברים שהיא בוחרת לעשות. את הדברים שהיית רוצה שהיא תשקיע בהם, והדברים

נא לגעת!! חשוב לגעת! צריך לגעת! אנחנו האמהות חרדות מנושא ההטרדות המיניות,שומעות הרצאות, רואות כתבות,מנסות להסביר לילדים,בזהירות לא להפחיד מידי,אבל גם כן להזהיר להיות ערניים.

הגעתי לגולן כשהייתי בת 20, לשנת מדרשה. שנה בה למדתי להכיר את עצמי, ולהכיר את התורה, ואת העולם המופלא של הגות יהודית. הכרתי את הגולן,

אף פעם לא הייתי ילדה של מסיבות יומולדת, אמא שלי מספרת שאפילו בגן לא רציתי מסיבות, ימי ההולדת שלי הסתכמו בעוגת יומולדת בסעודת שבת, ההורים

  את זוכרת את עצמך בגיל בת מצווה?איך התלבשת?מה חשבת? מה ידעת?דברת, שאלת את אמא שלך? אצלינו גם דברו.אבללא על רגשות, ומודעות, והגשמה,ובטח לא על